חדשות

הרופאים תומכים בחוק שיחייב מזרק אפינפרין בכל מרחב ציבורי

בעקבות מותה של צעירה מהצפון שנפטרה עקב תגובה אלרגית חריפה למזון שאכלה במסעדה, איגוד רופאי בריאות הציבור והאיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה דורשים הקמת תכנית למניעת תמותה מאלרגיה למזון

מזרק אפינפרין. צילום: שאטרסטוק

שני איגודי רופאים בהר"י - האיגוד של רופאי בריאות הציבור והאיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית – הביעו אתמול (א') תמיכה בהצעת החוק שיחייב "נוכחות של מזרק אפינפרין (אפיפן) בכל מרחב ציבורי, לרבות בתי אוכל ומסעדות, וחובה זאת תהיה תנאי לקבלת רשיון עסק, וזאת כדי להציל חיים". את הצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי וח"כ משה ארבל הגדירו שני האיגודים "צעד בכיוון הנכון".

הנושא עלה לכותרות בסוף השבוע בעקבות מותה של אושר דרעי ז"ל, צעירה בת 22 מהיישוב חצור בגליל, שפיתחה תגובה אלרגית חריפה לאחר שאכלה במסעדה מוצר שהכיל חלב.

"ניתן למנוע תמותה מתגובה אנפילקטית לרכיבים אלרגניים במזון", נאמר בהודעת שני האיגודים. "מחקרים מראים כי למעלה מ-50% מהתגובות האנפילקטיות למזון מתרחשות מחוץ לבית. נדרשת תכנית למניעת תמותה מאלרגיה למזון שתכלול הדרכה כיצד לנהוג במקרה של תגובה חריפה מסוג זה, חובת סימון כל פריטי המזון האלרגניים כמקובל באירופה ושילוט למתקן נגיש למזרקי אפינפרין וכן כיצד אדם שנתקל במקרה כזה יוכל להגיש עזרה מהירה".

עוד צוין בהודעת האיגודים: "נוכחות מזרק אפינפרין במרחב הציבורי אמורה לשמש צעד משלים לנשיאה עצמית שמומלצת לכל מי שהוא אלרגי למזון מסוים. יש צורך בחקיקה בישום צעדים אלה ובנקיטת אמצעים אחרים על בסיס מקצועי ותוך בחינת מכלול השיקולים, כולל חיזוק מערך שירות המזון במשרד הבריאות ושירותי הבריאות לתלמיד".

פרופ' אלון הרשקו, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, מעריך שכ-30 אלף ישראלים סובלים מאלרגיה למזון מסוים שעלולה להיות מסכנת חיים. מדי שנה נפטרים בממוצע שניים מהם עקב תגובה אנפילקטית.

פרופ' הרשקו אמר לענבר טויזר מערוץ 12: "רוב הסובלים מרגישות אלרגית לא יחוו תגובה חריפה מסכנת חיים. מי שסובל מאלרגיות לפריט מזון מסוים, לסוג של תרופות או עקיצות חרקים, נמצא במקרים מסוימים בקטגוריות מסכנות חיים. מי שאלרגי לקרדית אבק הבית או לפרוות חתולים, נמצא בסיכון נמוך יותר. מרבית המקרים שבהם מתועד מוות בעקבות תגובה אלרגיה מתרחשים אצל הסובלים מאלרגיות למזון ואלרגיה למוצרי חלב היא המסוכנת ביותר. אלרגיות לשומשום, בוטנים, אגוזים, ביצים, דגים ופירות ים עלולות גם כן להוביל למצב מסכן חיים. במקרים בודדים גם עקיצות דבורים ואלרגיה לתרופות מסוימות עלולות להיות קטלניות".

התגובה האלרגית למזון מתבטאת לרוב בהופעת פריחה או אדמומיות על פני העור ובתגובה במערכת העיכול. בשילוב עם אסתמה, יש סכנה למצוקה נשימתית ולנפילת לחץ הדם – "זה הלם אנפילקטי שעלול להוביל גם לאובדן הכרה. המקרה שהתרחש בצפון הוא כנראה עקב התמהמהות מיותרת וככל הנראה גם רשלנית בבית החולים".

ב-2018 חוקק החוק המחייב מוסדות חינוך להחזיק במזרק אפינפרין שעלותו כ-250 שקל. יו"ר עמותת יה"ל לאלרגיות מזון, נעמה קציר שמואלי, ציינה שהבעיה המרכזית היא לא העובדה שהצעירה מתה מאחר שלא נמצא מזרק אפיפן ברשותה (אמה סיפרה לתקשורת שהיא שכחה אותו בבית, כאשר יצאה למסעדה ובה התרחש האירוע) אלא חוסר המודעות לזיהוי אלרגיה למזון.

קציר-שמואלי אמרה ל-ynet: "יש אלרגים שבעצמם אינם יודעים מה זה אפיפן. לא יכול להיות שכל אדם בישראל יודע כבר לזהות שבץ מוחי, אבל אין מי שיודע להגיד איך מזהים תגובה אלרגית, איך נמנעים ממנה ואיך מטפלים. איך יכול להיות שמגיעה צעירה לבית חולים, אומרת שהיא בתגובה אלרגית, קשה לה לנשום, היא בהכרה מלאה ועל רגליה, ואף אחד בבית החולים לא מבין לאן זה הולך, אין אף אחד שיפעל מספיק מהר, יהיה מודע או דרוך כדי להציל אותה. היא מתה בבית חולים שיכול והיה צריך להצילה. זה שאפיפן לא היה באותה מסעדה - זו אוזלת יד, רשלנות וחוסר מודעות שהרגו את הצעירה".

גם קציר-שמואלי תובעת שכל מסעדה, כל מוסד ציבורי, כל בית עסק יחויב להצטייד באפיפן וללא מרשם רופא, להכיר בתופעה ולהזעיק במהירות ניידת מד"א. "ישראל", הוסיפה, "היא כיום המדינה המערבית היחידה בעולם שאין בה תקנה המחייבת סימון מזון. בשנת 2021 אנחנו עדיין תלויים בטוב ליבן של יצרניות המזון.

מבית החולים זיו בצפת נמסר בתגובה: "הצעירה טופלה בהתאם לנהלים. מצבה הידרדר במהירות. מבוצע תחקור מלא של האירוע המצער. אנחנו משתתפים בצער המשפחה". תגובת משרד הבריאות: "אנחנו מחכים לדו"ח התחקור של בית החולים ואז יוחלט אם יש צורך בבדיקה נוספת של האירוע".

בתוך כך דווח אתמול גם על פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב וחייב אולם אירועים לפצות ב-174 אלף שקל משפחתו של ילד בן 12 אלרגי לחלב, שאכל באותו מקום קינוח שהוגדר פרווה. האירוע התרחש באוקטובר 2015 . הילד אכל, לא סיים את המנה שהוגשה לו, פניו התנפחו, הוא התקשה לנשום אבל בידי אביו היה מזרק אפיפן. הילד הובל לבית החולים ולאחר שיוצב מצבו שוחרר לביתו.

האירוע דווח למשרד הבריאות שערך בדיקה בדיעבד ובה התברר שמנת הקינוח הכילה חלבוני חלב וזאת בניגוד למה שאמר לבני המשפחה מנהל המקום בזמן אמת כשנשאל אם המנה מכילה חלב. השופטת מי-טל אל-עד קרביס כתבה בפסק הדין: "לא ניתן לדרוש מאדם בעל רגישות או אלרגיה למזון שיימנע מאכילה מחוץ לביתו". כמו כן לא קיבלה את טענות אולם האירועים וחברת הביטוח שגם היא נתבעה, שהמקום איננו כשר ומזון ה"פרווה" הוזמן רק עבור מי שמקפיד על כשרות וכי לא נמסר למארגני האירוע שיש מוזמנים הסובלים מאלרגיות מסוימות. עוה"ד יגאל טמיר ואסנת מטלון ייצגו את הילד ומשפחתו.

נושאים קשורים:  אלרגיה למזון,  מזרק אפינפרין,  הלם אנפילקטי,  פרופ' אלון הרשקו,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
19.04.2021, 21:50

הכל נכון, אבל איך לא מדגישים בראש ובראשונה שאדם הנדרש לשאת את המזרקים חייב לוודא שהם איתו בכל רגע? הרי זהו הדבר הבסיסי ביותר שצריך להדגיש!!

אנונימי/ת
19.04.2021, 23:10

התופעה מסוכנת, המזרק עם התרופה בידיי אנשים לא מקצועיים עלול לגרום לנזק בריאותי. צריכה להיות אחריות אישית של כל אחד על עצמו.

20.04.2021, 08:59

אז בבי"ח זיו הכניסו אינפוזיה אבל לא אדרנלין?

20.04.2021, 22:35

ההמלצה להחזיק אפי-פן בכל מסעדה היא לא מעשית. מחובת החולים לשאת את המזרק לכל מקום. לשם השוואה- בכל בקניון גדול יש לכל היותר 2-3 דפיברילטורים, אבל לא מחייבים כל בעל מסעדה להחזיק דפיברילטור ובוודאי לא מחייבים ללמוד איך להפעיל אותו.
באחריות הרופא להסביר למטופל (ומשפחתו) בפרוטרוט איך לזהות תסמיני אנאפילקסיס, להדגיש את חובת הנשיאה של המזרק ולדאוג שהבין ויודע איך לתפעל את המזרק. רצוי גם לתעד את המפגש ואפילו להחתים את המטופל שקיבל את ההנחיות והבין אותן.