מחקר ישראלי הצליח לזהות כיצד המלנומה מתפשטת בגוף

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא הראה לראשונה כיצד תאי סרטן מסוג מלנומה מעצבים את סביבתם המיידית לצורכיהם, כשהם יוצרים כלי לימפה חדשים בשכבת הדרמיס על מנת להעמיק בעור ולהתפשט בגוף. החוקרים מעריכים כי התגלית החדשה עשויה להוביל בהמשך לפיתוח חיסון כללי כנגד הסרטן הקטלני.

תוצאות המחקר, בהובלת פרופ' כרמית לוי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' שושנה גרינברגר מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר. תוצאות המחקר, התפרסמו בכתב העת Journal of Investigative Dermatology מבית Nature. המחקר מומן על ידי הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF).

פרופ' כרמית לוי. "המלנומה מכינה לעצמה את המצע לקראת הגרורות". צילום: אונ' ת"א

מלנומה, הגידול העורי הקטלני ביותר, מתחילה בחלוקה בלתי מבוקרת של תאים מלנוציטיים באפידרמיס, כלומר בשכבת העור העליונה. בשלב השני, התאים הסרטניים חודרים פנימה לדרמיס והופכים לגרורות דרך מערכות הלימפה והדם. במחקרים קודמים נצפתה עלייה דרמטית בצפיפות כלי הלימפה העוריים בסביבת המלנומה, במנגנון שעד כה לא היה מובן לחוקרים.

"השאלה העיקרית של המחקר היא להבין כיצד המלנומה משפיעה על יצירת כלי הלימפה, שדרכם היא עוברת לשלב הגרורתי", מסבירה פרופ' גרינברגר. "אנחנו הראינו לראשונה שבשלב האפידרמיס הראשוני, תאי המלנומה מפרישים ווסיקולות – בועיות – בשם מלנוזומים. מהן אותן בועיות חוץ-תאיות ואיך הן משפיעות על סביבתן? בדקנו את זה עם מלנומות אנושיות מהמכון הפתולוגי, והראינו שהמלנוזומים יודעות להיכנס לתוך כלי הלימפה".

בהמשך בדקו החוקרות כיצד מתנהגות הבועיות גם בסביבתם של תאי לימפה ממש ונוכחו כי גם שם הבועיות יודעות לחדור פנימה לתא ולאותת לתא להשתכפל. "במילים אחרות", אומרת פרופ' גרינברגר, "המלנומה הראשונית מפרישה בועיות חוץ-תאיות שחודרות לכלי ולתאי הלימפה ומעודדת יצירת כלי ותאי לימפה בקרבת הגידול, מה שמאפשר למלנומה להפוך להתקדם לשלב הגרורות הקטלני".

ד"ר שושי גרינברגר, מומחית ברפואת עור במרכז הרפואי שיבא. "הכיוון המבטיח ביותר במלחמה במלנומה הוא הכיוון האימונותרפי". צילום: דוברות שיבא

פרופ' לוי מוסיפה: "המלנומה מפרישה את בועיות המלונוזומים לפני שהיא מגיעה לשכבת הדרמיס וכך הופכת את הסביבה המיידית לפייבוריטית כלפיה. המלנומה עצמה אחראית לכך שכל הדרמיס מועשר בכלי לימפה. היא מכינה לעצמה את המצע לקראת הגרורות. ויש לנו כמה עבודות המשך שמראות שהמלונוזומים לא נעצרות בתאי הלימפה אלא משפיעות גם על מערכת החיסון למשל".

מאחר שהמלנומה אינה מסוכנת בשלב הטרום-גרורתי, הבנת מנגנון התפשטות הגרורות במערכת הלימפה והדם עשויה להוביל לפיתוח חיסון כללי כנגד הסרטן הקטלני.

"מלנומה שנשארת על העור היא לא מסוכנת", אומרת פרופ' גרינברגר, "ולכן הכיוון המבטיח ביותר במלחמה במלנומה הוא הכיוון האימונותרפי: לפתח חיסון שיעורר את מערכת החיסון להתנגד למלונוזומים, וספציפית לפתח חיסון שיעורר את מערכת החיסון כנגד תאי האנדותל הלימפתי שהמלונוזומים כבר חדרו אליהם. אם נדע לעצור את המנגנונים שיוצרים את הגרורות בבלוטות הלימפה, נדע גם לעצור את התפשטות המחלה".