"אפס מענה לתחום האלרגיה ברפואה הציבורית במקומות רבים בישראל"

השבוע הוגשו ממצאי ועדת הבדיקה לחקר מותה של אושר דרעי ז"ל, בת 22, שהיתה אלרגית לחלב ונפטרה לפני כשנתיים לאחר שאכלה קינוח חלבי במסעדה מבלי שידעה כי יש חלב בקינוח. הצעירה הגיעה בכוחות עצמה במצב קשה לבית החולים זיו בצפת. כפי שדיווחנו בדוקטורס אונלי, בעקבות המקרה נחקק חוק להחזקת מזרק אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים.

מהדו"ח עולים הכשלים שגרמו למותה של הצעירה ובין השאר מופנית ביקורת להעדר תשתית מתאימה של מומחי אלרגיה בעיקר בפריפריה, טיפול שגוי בבית החולים לאחר שהגיעה אליו ואמרה כי מצבה קשה, והעדר מעקב של רופא בקהילה אחר מצבה במשך שנים.

דיון בנוגע לממצאי הדו"ח התקיים בהשתתפות נציגי משרד הבריאות ונציגי האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה, יו"ר האיגוד פרופ' ארנון אליצור ופרופ' אהרון קסל, וכן פרופ' אלון הרשקו, יו"ר הוועדה שהוקמה לחקירת המקרה. האיגוד חזר על המלצותיו ובין השאר ההמלצה לחייב בהחזקת מזרקי אפיפן בכל מקום שמוכר או מגיש מזון.

במשרד הבריאות הומלץ: להגדיר את מקצוע האלרגיה בפריפריה כמקצוע במצוקה; להקצות תקן ייעודי של מומחה באלרגיה לכל בית חולים בפריפריה; להקצות משאבים באופן המותאם למידת הסיכון בגילים השונים, כשהסיכון עולה משמעותית במתבגרים ובמבוגרים צעירים; לחייב מסעדות להחזיק מזרקי אפיפן ולעבור הדרכות לגבי אופן השימוש בו; להקים תכניות הסברה לאומית לאלרגיה למזון, לחשיבות שבנשיאת מזרק אפיפן ולגבי אופן השימוש בו ולוודא שכל ההתנהלות המקצועית בנושא אלרגיה מול התקשורת תתבצע תוך התייעצות עם האיגוד המקצועי.

ברמת בתי החולים הומלץ לחייב מרכזים רפואיים בינוניים-גדולים לפתוח יחידת אלרגיה מוכרת להתמחות; לבצע ריענונים בנוגע לטיפול בתגובות אנפילקטיות במיון.

ההמלצות ברמת קופות החולים: לחייב כל קופ"ח למנות אחראי תחום אלרגיה; לחייב כל קופת חולים לתת שירות אלרגיה אמבולטורי במרחק סביר מהמבוטח; להכניס מבחני תמיכה באלרגיה, הכוללים תזכורות למטופלים ולרופאים המטפלים.

מהאיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה נמסר: "בעבר הגיש האיגוד למשרד הבריאות מספר פעמים המלצות הנוגעות לאופן ההתנהלות בנושא אלרגיה למזון במדינת ישראל. המלצותינו לא יושמו, והתנהלות משרד הבריאות בתחום אלרגיה למזון כיום אינה עומדת בקנה אחד עם אמות מידה מקצועיות מקובלות בעולם. אנו תקווה שבעקבות הדו"ח, והדיון שנערך, המלצותינו יאומצו".

חברי האיגוד הדגישו כי המדיניות בנוגע לאלרגיה למזון בארץ מתמקדת בילדים בעוד שעל פי נתונים מהעולם כמו  בישראל, הסיכון לתגובות קטלניות באלרגיה למזון עולה בעיקר בגיל ההתבגרות ובמבוגרים צעירים. "מערכת התמיכה, הייעוץ וההסברה בנוגע לאלרגיה למזון בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים (כאושר דרעי ז"ל), הנמצאים בסיכון המרבי, דלה ולוקה בחסר משמעותי".

הם ציינו כי כפי שעלה מדו"ח הבדיקה, בפריפריה יש אפס מענה ברמת הרפואה הציבורית בתחום האלרגיה: "אין מומחה אלרגיה במרכזים הרפואיים בצפון הארץ: המרכז הרפואי גליל, המרכז הרפואי זיו בצפת ובית החולים פוריה בטבריה. בדרום, אין כלל מענה במרכז הרפואי יוספטל, ואפילו מרכז גדול כמו סורוקה לא נותן מענה ראוי ביחס לגודל האוכלוסיה אותה הוא משרת".

נציגי האיגוד התייחסו גם לכשל בטיפול בדרעי ז"ל וקוראים לרענן את הידע הקיים בקרב עובדי מד"א ובמלר"דים ביחס לטיפול בתגובות אנפליקטיות.

בתגובה לממצא כי לא בוצע מעקב אחרי דרעי ז"ל במשך 12 שנים עד למותה, נאמר: "ממצא מטריד במיוחד העולה מדו"ח ועדת הבדיקה נוגע לזמינות הנמוכה של שירותי אלרגיה בקהילה. חלק גדול מהשירות באלרגיה אמור להיות אמבולטורי ובאחריות קופות החולים. בתי החולים אמורים לספק שירות מתקדם של תגרים, בירור אלרגיה לתרופות, חיסונים, מעקב אחרי חולים מורכבים וטיפולים באלרגיה.

"במקומות רבים בארץ (ולא רק בפריפריה), המענה הניתן כיום בתחום אלרגיה בקהילה - אינו מספק ולעתים אינו קיים כלל. כתוצאה מכך, המטופלים מופנים למרפאות אלרגיה בבית החולים, וזמן ההמתנה הממוצע לבדיקת רופא אלרגיה בבית חולים עומד על שישה-שמונה חודשים, ולתגר מזון - כשנה", צוין. "אנו משוכנעים שהמקרה הטראגי הזה לא היה גזירה משמיים והוא מציג כשלים במספר נקודות קריטיות אותן ניתן למנוע", אמרו באיגוד.