מחקר שהציג קשר בין גורמי סיכון למחלה קרדיווסקולרית ומחלת הלב עצמה לבין סיכון מוגבר שחולים אלה יפתחו בעתיד סרטן, הוצג אתמול (א') בכנס המדעי של התאגדות רפואת הלב האמריקאית (AHA) בפילדלפיה. המחקר הצביע על כך שחולים במחלות לב שלקו בהתקף לב, או באי ספיקה או בפרפור פרוזדורים, היו בסיכון גבוה כדי פי שבעה לחלות בעתיד בסרטן.
עוד בעניין דומה
ד"ר אמיל לאו מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון הציגה את ממצאי המחקר שאוכלוסייתו כללה 12,712 גברים ונשים בגיל ממוצע 51, שלא סבלו ממחלת לב וכלי דם או מסרטן בתחילתו והמעקב אחריהם התנהל במשך זמן-חציוני של 14.6 שנה. בתקופה זו אובחנו ביניהם 1,670 איש עם סרטן: 19% מהם עם סרטן במערכת העיכול, 18% עם סרטן שד, 16% עם סרטן ערמונית ו־11% עם סרטן ריאות.
משתתפי המחקר, כך נמצא, נמצאו בסיכון גבוה של 20% ומעלה למחלות לב וכלי דם והובאו בחשבון גורמים כמו גיל, מגדר, עישון, יתר לחץ דם. הם היו גם בסיכון גבוה כדי פי שלושה לסרטן מאשר אלה שהסיכון שלהם למחלות לב היה 5% או פחות משיעור.
ד"ר לאו מסרה: "סרטן ומחלות לב וכלי הדם הכליליים חולקים גורמי סיכון רבים כמו עישון, תזונה לא נאותה וחוסר פעילות גופנית. השלב הבא יהיה לזהות את המנגנון הביולוגי הקושר בין מחלות הלב וכלי הדם לבין סרטן. נוכח ממצאים אלה עלינו, כרופאים, להיות 'אגרסיביים' בניסיון להפחית בגורמי הסיכון המסורתיים למחלות לב – לא רק במאמץ למנוע אותן אלא גם כדי להביא בחשבון סיכון לסרטן עתידי".
במחקר "סומן" הפפטיד המוחי natriuretic כביו-מרקר שיש לו קשר לסיכון מוגבר להופעת סרטן בעתיד. עם זאת לא נמצאה תאימות בין סרטן לרגישות גבוהה של טרופונין-1 (troponin I).
פרופ' טל חסין, מנהל היחידה לאי ספיקת לב ב"שערי צדק", המשמש גם כמזכיר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגים הישראלי, מסר ל"ישראל היום" בתגובה לממצאי המחקר: "בקרב חולים לאחר התקף לב, בעיקר אם הם סובלים מאי ספיקת לב, יש היארעות יתר של מקרי סרטן. בין ההסברים האפשריים לכך: ההשפעה הישירה של חוסר חמצון ברקמות או מצב דלקתי מוגבר. ייתכן שגורמי סיכון משותפים אחראים למחלות לב וכלי הדם וכן לסרטן. ייתכן שטיפול מוקדם בגורמי הסיכון המסורתיים למחלות לב - סוכרת, השמנה, יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם ועישון - יפחית לא רק בסיכון להתקפי לב, לכריתת גפיים ולאירועים מוחיים, אלא גם את הסיכון ללקות בסרטן".